רוב הנבחנים באמירנט לא נכשלים כי חסר להם ידע — הם מפסידים נקודות על טעויות שחוזרות שוב ושוב וניתן למנוע אותן. הטעויות האלה כמעט תמיד נופלות לאותם דפוסים: קריאה חפוזה, ניחוש לפי מילה מוכרת, התעלמות ממילות קישור, וניהול זמן לקוי. הכרה מוקדמת של הדפוסים האלה שווה עשרות נקודות. ריכזנו כאן 20 טעויות נפוצות, מחולקות לפי סוג, עם דרך מעשית להימנע מכל אחת.
טעויות בקריאת השאלה
החלק הכי ”שקט” של המבחן — קריאת השאלה עצמה — הוא המקום שבו נופלות הכי הרבה נקודות מיותרות. הטעויות כאן אינן טעויות ידע אלא טעויות קשב:
- לא קוראים את המשפט עד הסוף. הרמז להשלמה מופיע לעיתים קרובות דווקא בסוף המשפט. אם עוצרים באמצע ומנחשים, מפספסים אותו.
- בוחרים לפני שקוראים את כל האפשרויות. אפשרות ראשונה שנראית ”מספיק טובה” נבחרת, בעוד אפשרות רביעית מדויקת יותר. תמיד סקרו את כל ארבע.
- מתעלמים ממילת קישור. מילים כמו although, however או therefore קובעות את כיוון המשפט. התעלמות מהן מובילה לבחירת מילה בעלת משמעות הפוכה.
- לא שמים לב לשלילה. מילה קטנה כמו not, no או unlikely הופכת את המשמעות. סמנו לעצמכם בראש כל שלילה במשפט.
- קוראים את הטקסט לפני שיודעים מה מחפשים. בהבנת הנקרא, כדאי לקרוא קודם את השאלה ואז לחפש בטקסט — אחרת קוראים הכול ולא זוכרים כלום.
טעויות באוצר מילים
חלק גדול מהאמירנט בוחן אוצר מילים אקדמי. כאן הטעויות נובעות מהיכרות שטחית עם מילים — מכירים ”בערך” את המשמעות אבל לא את השימוש המדויק:
- בחירת המילה המוכרת ביותר. המסיחים בנויים סביב מילים שנראות מוכרות. אם אתם בוחרים תמיד את מה שאתם מזהים הכי מהר, אתם נופלים במלכודת.
- בלבול בין מילים דומות בכתיב. זוגות כמו affect / effect, accept / except או principal / principle נראים דומים אך שונים במשמעות.
- התעלמות מ־collocations. באנגלית יש צירופים קבועים (למשל make a decision, לא do a decision). מילה נכונה בצירוף שגוי היא עדיין תשובה שגויה.
- הכרת המילה רק בתרגום אחד. למילים רבות יש כמה משמעויות. מי שמכיר רק את התרגום הראשון ייכשל כשהמבחן בוחן משמעות שנייה.
- התעלמות מ־phrasal verbs. פעלים כמו carry out או put off משנים משמעות לגמרי לפי מילת היחס. ראו את מדריך הפעלים האקדמיים.
הדרך היעילה ביותר לצמצם את הטעויות האלה היא ללמוד מילים בהקשר — עם משפט לדוגמה — ולא כרשימת תרגומים יבשה. שיטות זיכרון מסודרות מוסברות במאמר איך ללמוד 500 מילים בזמן קצר.
טעויות דקדוק והקשר
גם כשמכירים את המילים, מבנה המשפט יכול להכשיל. הטעויות כאן נפוצות במיוחד אצל דוברי עברית:
- התאמת זמן שגויה. אם המשפט בעבר, ההשלמה צריכה להתאים לזמן. בחירת פועל בהווה במשפט בעבר היא טעות נפוצה.
- בחירת חלק דיבור לא נכון. החסר דורש שם עצם, אבל בוחרים פועל (או להפך). בדקו תמיד איזה חלק דיבור מתאים למקום הריק.
- התעלמות מהתאמת יחיד/רבים. נושא ביחיד דורש פועל ביחיד. שימו לב במיוחד כשיש ביטוי מפריד בין הנושא לפועל.
- בלבול במילות יחס. interested in, depend on, good at — מילת היחס קבועה ואינה מתורגמת ישירות מעברית.
- התעלמות מהקשר הלוגי. המשפט מתאר סיבה ותוצאה, ניגוד או תוספת — וההשלמה חייבת להתאים לקשר. ראו את מדריך מילות הקישור.
פירוט מלא של טעויות הדקדוק שחוזרות אצל דוברי עברית — עם דוגמאות של נכון מול שגוי — נמצא במאמר טעויות דקדוק נפוצות של דוברי עברית.
טעויות אסטרטגיה וזמן
חלק מהטעויות אינן קשורות לאנגלית כלל אלא לאופן שבו ניגשים למבחן:
- בזבוז זמן על שאלה קשה אחת. דקה על שאלה אחת = חמש שאלות שלא הספקתם. אם נתקעתם, סמנו, נחשו וחזרו בסוף אם יישאר זמן.
- השארת שאלות ריקות. אין קנס על טעות — תמיד סמנו משהו.
- אי־תרגול בתנאי מבחן. מי שמעולם לא תרגל עם טיימר מופתע מלחץ הזמן. תרגלו סימולציות מתוזמנות ב־עמוד הסימולציות.
- שינוי תשובות ללא סיבה. ”מחשבה שנייה” חופזת בסוף המבחן הופכת לעיתים תשובה נכונה לשגויה. שנו רק אם יש נימוק ברור.
- אי־ניתוח טעויות אחרי התרגול. הטעות הגדולה מכולן: לתרגל הרבה ולא לעבור על הטעויות. הלמידה האמיתית קורית בבדיקה — ראו עמוד הטעויות שלי.
צ׳ק־ליסט מהיר לפני המבחן
עברו על הרשימה הקצרה הזו לפני כל תרגול ולפני המבחן עצמו:
- קראתי את המשפט עד הסוף לפני שהסתכלתי בתשובות.
- זיהיתי מילות קישור ושלילה במשפט.
- סקרתי את כל ארבע האפשרויות, לא רק את הראשונה שנראתה טובה.
- בדקתי שחלק הדיבור והזמן מתאימים.
- לא נתקעתי יותר מ־30 שניות על שאלה — סימנתי ועברתי הלאה.
- לא השארתי אף שאלה ריקה.
- אחרי התרגול עברתי על הטעויות והבנתי כל אחת.
כשהצ׳ק־ליסט הזה הופך להרגל, רוב 20 הטעויות פשוט מפסיקות לקרות. השלב הבא הוא פשוט: בחרו נושא אחד שחלש אצלכם, קִראו את המדריך הרלוונטי, ותרגלו אותו מיד בסימולציה קצרה.